<h1>חוקות הדיינים סימן קנ"ו</h1>
<h2>דף צה:</h2>
שומר א' מאלו השומרים שאמרנו למעלה שהשאיל בהמתו לחבירו או שהשכירה למשאוי ויצא המשאיל או המשכיר עמה כדי לסייע השואל או השוכר אותה ולטעון אותו במשאוי הרי זו שמירה בבעלים ואם נגנבה או נאבדה אפילו בפשיעה פטור משלם שנאמר [שמות כ"ב] אם בעליו עמו לא ישלם דרשו רז"ל אותו עמו במלאכתו וכל מלאכה משמע אפילו נתן לו מים בעל הבהמה לשתות לשואל ה"ז מלאכה בבעלים ודוקא בשעה שהשאילה או קודם שהשאילה או השכירה היה עושה עמו מלאכתו אעפ"י שלא היה עושה מלאכתו בשעת שבורה או מתה או כשנגנבה או נאבדה ה"ז פטור מלשלם אכן אם יצא בעל הבהמה לראות המשאוי כדי שלא יטענו עליו יותר מן הראוי לה אינה שאלה בבעלים ואם מתה חייב לשלם אותה לבעליה, וכן אם בעל הבהמה היה עושה מלאכתו של השומר או של השואל לאחר שעה שהשאילה או שהשכירה ונגנבה או נאבדה ומתה ה"ז חייב לשלם כל א' לפי דינו כמ"ש למעלה, וה"ה שאם היה עושה מלאכתו בשעת שבורה או מתה או בשעת גניבה ואבידה ולא היה עושה עמו מלאכתו בשעת שאלה או בשעה שהשכירה ה"ז חייב לשלם כך מפו' במציעא בפ' השואל. ולפי"ז שאמרנו אנשים שהם שכורים אצל בני הקהל כגון סופר העיר שנותנין לו הקהל שכירות או טבח או מוהל או מלמד תינוקות או חזן של בית הכנסת ורופא שכל אלו נותנים להם שכירות אם א' מהם השאיל או השכיר או הפקיד אצל א' מבני הקהל ונגנב ונאבד אותו דבר אפילו בפשיעה ביום שהיה עסוק במלאכת בני הקהל ה"ז פטור מלשלם שהרי מלאכתו הוא עושה, אבל אם נגנב או נאבד בזמן שאינו עושה מלאכתו של הקהל כגון בשבת או ביו"ט שאינם יכולים לעשות מלאכה באלו הימים או שנגנב או שנאבד בלילה או בזמן שאין דרך לעשות מלאכה מאלו שאמרנו למעלה וכיוצא בהם ה"ז חייב לשלם שהרי אינו שאלה בבעלים כך מפו' בפ' השואל.
